החלטה בתיק בש"פ 5725/12

1.        לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט ב' אזולאי), מיום 19.7.2012, בתיק מ"ת 38909-12-11, במסגרתה נדחתה בקשת העורר לשנות את מקום מעצר הבית בו הוא נתון ביישוב כפר קאסם, לביתו בישוב תל-שבע.

כתב האישום והליכים קודמים

2.        נגד העורר ונאשם נוסף הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, המייחס להם את העבירות הבאות:

א.        קשירת קשר לפשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

ב.        חמש עבירות של סחיטה באיומים, לפי סעיף 428 רישא לחוק העונשין.

ג.        שלוש עבירות של סחיטה באיומים לפי סעיף 428 סיפא לחוק העונשין.

3.        בכתב האישום נטען, כי במהלך חודש דצמבר 2011 קשרו הנאשמים קשר לסחוט באיומים את המתלונן, איברהים אלסייד, בעליה של חברת שמירה בשם "מוקד און ליין". זאת, על מנת לגרום לו להעסיקם בשמירה, באתר לבניית קרונות רכבת שנמצא באיזור באר שבע, שם זכה המתלונן במכרז למתן שירותי שמירה. הנאשמים התקשרו למתלונן והבהירו לו כי הוא חייב להעסיקם בשמירה, ובאותו מעמד, איימו עליו באומרם כי "אם לא הם, אז אף אחד לא ייכנס לעבודה בשמירה הזאת, מה יהיה יהיה".

           המתלונן הודיעם כי הוא אינו זקוק לשומרים נוספים, והנאשמים הגיבו בכעס והמשיכו ליצור קשר טלפוני עם המתלונן, כאשר בשיחות אלה הם איימו עליו בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו או בפרנסתו. למרות דברי האיום, המתלונן עמד בסירובו להעסיק את הנאשמים, וביום 8.8.2011, הוא החליט להעסיק אדם אחר במשמרת לילה. נטען בכתב האישום, כי במסגרת הקשר ולשם קידומו, החליטו הנאשמים לאיים על השומר, על מנת שזה יעזוב את עמדת השמירה, ובכך לגרום למתלונן להעסיקם. באופן זה, הגיעו הנאשמים לאתר השמירה, והודיעו לשומר כי הוא נמצא בגזרה שלהם, והוסיפו כי רק הם יעבדו בשמירה במקום, תוך שהם מורים לשומר להעביר את המסר למתלונן. השומר יצר קשר טלפוני עם המתלונן, ובשלב זה, שוחח גם הנאשם 1 עם המתלונן ואיים עליו, פעם נוספת, כדי להניעו למסור להם את עבודות השמירה. בעקבות שיחה זו, החליט השומר לעזוב את המקום, כיוון שחשש לפגיעה בו מצידם של הנאשמים.

           בהמשך, יצר גם העורר קשר טלפוני עם המתלונן, ואיים עליו באומרו שמדובר באדמה השייכת לו, וכי כל חברת שמירה חייבת לעבור דרכם, ולהציע להם את השמירה במקום.

           כתב האישום מפרט נסיונות נוספים של הנאשמים לאיים על המתלונן ולגרום לו לשכור את שירותי השמירה שלהם, תוך שהם מסלקים מהמקום כל שומר שהועסק על ידי המתלונן. בעקבות תלונתו של המתלונן במשטרה, על האירועים המתוארים בכתב האישום, נעצרו שני הנאשמים, והעורר בכלל זה.

4.        בד בבד עם הגשת כתב האישום, ביקשה המשיבה לעצור את הנאשמים עד לתום ההליכים במשפטם. בבקשה נטען כי ברשות המשיבה ראיות לכאורה להוכחת אשמתם של הנאשמים, וכן כי קמה נגדם עילת מעצר, הנעוצה במסוכנותם ובחשש כי שחרורם יביא לשיבוש הליכי משפט ולהתחמקות מהליכי השפיטה.

           ביום 9.1.2012, ניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט א' אינפלד), שבמסגרתה נקבע כי קיימות לחובת הנאשמים ראיות לכאורה, וכן עילת מעצר, הנעוצה בעצם ביצוע עבירות הסחיטה באיומים, המקימות חשש למסוכנות וחשש להשפעה על עדים. עם זאת, סבר כב' השופט אינפלד, כי במקרה דנן, משלא היתה פגיעה בגוף, בנפש או ברכוש, וכאשר לנאשמים אין עבר פלילי, ניתן לשקול את שחרורם לחלופת מעצר, ולפיכך הופנו הנאשמים אל שירות המבחן, לשם הכנת תסקירי מעצר.

5.        בהחלטה משלימה שניתנה בעניינו של העורר, ולאחר עיון בתסקיר מעצר, החליט בית המשפט כי העורר ישוחרר למעצר בית מלא בדירה בכפר קאסם, ובצד זאת יפקיד סכום של 40,000 ש"ח להבטחת תנאי השחרור, ויחתום על ערבות עצמית בסך 100,000 ש"ח. זאת, בנוסף לערבויות נוספות של צדדים שלישיים.

הבקשה לעיון חוזר בתנאי השחרור בערובה, וההחלטה בבקשה

6.        ביום 19.7.2012, דן בית משפט קמא (כב' השופט ב' אזולאי), בבקשתו של העורר לעיון חוזר בתנאי שחרורו, כך שמקום השהייה במעצר בית, יהיה במקום מגוריו ביישוב תל-שבע, במקום בכפר קאסם. בבקשה נטען, כי עדיין לא החל שלב שמיעת הראיות בתיק, כאשר ביום 24.9.2012, תתקיים ישיבת תזכורת בבית המשפט, מבלי שנקבע מועד לתחילת ההוכחות. עוד נטען, כי הדחיות, בתחילת שלב ההוכחות, נגרמו בשל השתהות המשיבה בהעברת חומרי חקירה. נטען בנוסף, כי העורר מצוי במעצר בית הרחק מביתו, מזה כארבעה חודשים, כאשר מדובר בתנאים מגבילים הכוללים איזוק אלקטרוני, וכי בנסיבות אלה יש מקום להורות על חזרתו למקום מגוריו, ביישוב תל-שבע.

7.        בית המשפט דחה את הבקשה לעיון מחדש, בציינו כי ריחוקה הגיאוגרפי של חלופת המעצר, הינה בעלת חשיבות, בשים לב לרמת מסוכנותו של העורר, וכי "אין בחלוף הזמן הנטען כדי להצדיק היענות לבקשה".

הערר

8.        בערר שהוגש על ידי עו"ד קובי סודרי, בא כוח העורר, ניטען כי העורר נתון בתנאים מגבילים מכבידים, הרחק ממקום מגוריו, מזה כשבעה חודשים, מבלי שהפר את תנאי שחרורו בערובה. המדובר בעורר שעברו נקי, וקודם למעצרו הוא ניהל אורח חיים נורמטיבי. העורר נשוי ואב לתשעה ילדים. עוד נטען, כי התנאים המגבילים שהוטלו על העורר פוגעים מאד בחייו ובחיי משפחתו, הן במישור הכלכלי והן ברקמת היחסים המשפחתית. עו"ד סודרי ציין כי אין צפי לתחילת שמיעת הראיות בתיק, כאשר התמשכות ההליכים במשפטו של העורר, אינה נזקפת לחובתו.

9.        במהלך הדיון בערר, טען עו"ד סודרי, כי קיבל אך לאחרונה חומר חקירה נוסף, דבר שיתרום להתמשכות ההליכים בתיק. התנאים המגבילים שהוטלו על העורר הינם בלתי מידתיים, בשים לב לפרק הזמן שחלף מאז הושם העורר במעצר בית, ולנוכח התמשכות ההליכים הצפויה.